דב בהט מקיים בספרו החדש דיאלוג שנון ומרתק עם הטבע הפראי והאנושי. בשירי השער הראשון, "קסמי הטבע", אנו פוגשים נופים אקזוטיים ומוכרים ובעלי-חיים מופלאים כמו שימפנזים, אריות, קרוקודילים, היפופוטמים ופילים אבל גם תורים ושבלולים. השירים מהווים מעין משלים מתוחכמים על החיים ודרכם אנחנו יוצאים למסעות באפריקה ובדרום אמריקה, מגיעים לפסגת הוזוביוס ולעיר סקוטית נידחת, לעתים בעקבות אבנים או מתכות נדירות, ותמיד אנחנו שבים ומגלים דברים חדשים על עצמנו, שהרי זאת תכליתם העמוקה של כל המסעות. אבל השירים בספר הזה הם קודם כל שירי נוף, שירים של התבוננות ושל אינטרוספקציה אישית שחותרים לפענח את הנופים השונים, חותרים למצוא בהם משמעות, לעתים בשפה מדעית ולעתים בשפה טעונה ברגש. הדברים האלה ניכרים בשער השני, "ה-7 באוקטובר", חטיבת שירים מיוחדת העוסקת באסון ה-7 באוקטובר ומבטאים בעוצמה זעם וחמלה, ודווקא כאן מתגלים נופי הנגב כמקור של נחמה וריפוי. שירי השער השלישי, "חברה במראה", חושפים בחדות צדדים אפלוליים מהחיים בחברה הישראלית היום וכוללים גם מחאה פוליטית וגם אנלוגיות מאלפות בין העולם האנושי לעולמם של בעלי החיים. דב בהט מתגלה כאן כמשורר של נוף ושל רגש בעל עוצמה, מקוריות וראייה חדה וחד-פעמית.

פרופ' עמוס אדלהייט, חוקר ומשורר.